ירידה בשמיעה ושינויים קוגניטיביים

ממצאים מ-25 השנים האחרונות מצביעים על כך שיש השפעה ישירה של

שינויים ביכולת השמיעה על היכולת הקוגניטיבית (מנטלית). לאורך זמן הירידה

בשמיעה מגבירה את הסיכון להופעת מחלות הדמנציה.

מהי ירידה בשמיעה תלוית גיל?

ירידה בשמיעה הקשורה לגיל נקראת "פרסביקיוזיס" (presbycusis), מהמילים ביוונית של זקן (presbys)

ושמיעה (akousis). זהו תהליך הדרגתי ומתקדם של אובדן יכולת שמיעה, המתרחש באנשים עם העלייה בגיל

הכרונולוגי. לרוב זהו תהליך דו צדדי וסימטרי של אובדן שמיעה סנסורית בשל ניוון המבנים הפנימיים של האוזן

כאשר האדם מתחיל את העשור השישי לחייו.

הפגיעה בשמיעה מורגשת תחילה ביחס לתדרים גבוהים  ומאופיינת ברגשיות מצומצמת יותר (לצלילים שקטים יותר)

ובהבנת מילים (המילים נקלטות באופן מעוות). במקביל, לאדם יש קושי לווסת קולות ורעשים בסביבה רועשת,

במהלך שיחות והנאה ממוזיקה. כל זה משפיע על השתתפות חברתית.

מה השכיחות של ירידה בשמיעה תלוית גיל?

השכיחות של ירידה בשמיעה מכפילה את עצמה כל עשור, כך ששני שליש לערך של בני 70+ סובלים מירידה

משמעותית בשמיעה, הפוגעת בתקשורת יום יומית.

ככל שאוכלוסיית העולם הולכת ומזדקנת מספר האנשים הסובלים מירידה בשמיעה הולך וגדל בקצב גבוה. ההערכה

היא שישנם כ466 מיליון איש בעולם עם ירידה בשמיעה, והתחזית היא שבשנת 2030 יגדל המספר ל-630 מיליון

ובשנת 2050 ליותר מ-900 מיליון.

אולם פחות מ-20% מהמבוגרים עם ירידה בשמיעה ניגשים לקבלת טיפול, דהיינו מכשירי שמיעה. אנשים עם ירידה

בשמיעה המשתמשים באופן קבוע במכשירי שמיעה הם בדרך כלל בריאים יותר וממעמד סוציואקונומי גבוה.

מה הקשר בין ירידה בשמיעה תלוית גיל ולבין דמנציה?

לאחרונה זוהתה ירידה בשמיעה כגורם סיכון למחלות הדמנציה. ממצאי מחקרים מצאו שירידה בשמיעה כשלעצמה

מהווה סיכון מוגבר להופעה של דמנציה בקרב אנשים ללא ירידה קוגניטיבית קודמת.

מה ההסבר לקשר בין ירידה בשמיעה ובין דמנציה?

ישנן מספר השערות בנוגע למנגנון המקשר בין ירידה בשמיעה תלוית גיל ובין ירידה קוגניטיבית.

צמצום המאגר הקוגניטיבי: הרעיון של מאגר קוגניטיבי מציע שלכל אדם יכולת להתאים מערכות החשיבה במוח כמו

גם אסטרטגיות חשיבה שונות כדי להתמודדות עם ניוון עצבי, כגון מחלת אלצהיימר. המחקר מראה שאנשים עם ירידה

בשמיעה תלוית גיל משקיעים יותר משאבים קוגניטיביים בפיענוח אותות הקול והשמע על חשבון תהליכי חשיבה

אחרים, לדוגמה זיכרון לטווח קצר.

שימוש במשאבים עצביים לפיענוח אותות שמע וריקון המאגר הקוגניטיבי עלול להביא לסימנים מוקדמים של דמנציה.

כאשר הצמצום המשאבים העצביים במבוגרים עם ירידה תלוית גיל מלווה גם בשינויים במיקוד קשב, זיכרון לטווח

קצר ומהירות עיבוד מידע, יש לכך השפעה ניכרת על התקשורת היום יומית של האדם בניסיונותיו להבין דיבור שהוא

שומע.

בידוד חברתי: מסלול נוסף שיכול להסביר את הרקע לקשר בין ירידה בשמיעה תלוית גיל ובין דמנציה קשור לבידוד

חברתי. ירידה בשמיעה תלוית גיל מגבירה את הסיכון לבידוד חברתי של האדם, בשל הקשיים ביצירת בתקשורת,

ובידוד חברתי כשלעצמו ידוע כגורם סיכון לדמנציה.

מחקרי אורך, מחקים אפידמיולוגיים ומחקרי על מחלות מוח הראו שרשתות חברתיות חלשות, תמיכה חברתית נמוכה

והרגשת בדידות מגבירים את הסיכון לדמנציה. ההשערה היא שרשת חברתית רחבה משמשת כגורם מגן מירידה

קוגניטיבית באמצעות גירוי אינטלקטואלי ורגשי, כמו גם תמיכה מעשית.

הסיכון לדמנציה הקשור לירידה בשמיעה תלוית גיל מתגבר כאשר הקושי בשמיעה מגיע לרמה של 25 דציבל או יותר

(ירידה קלה ומעלה). זהו הסף המקובל שבו ירידה בשמיעה משפיעה על תקשורת מילולית.

שינויים במבנים במוח: המודל המקובל ביותר להעריך קשר בין ירידה שמיעה תלוית גיל ובין דמנציה קשור לשינויים

במבנים של המוח, ונמדד ביחס לנפח של חלק המוח באמצעות בדיקות MRI. מספר מחקרים מצאו שלאנשים מבוגרים

עם ירידה בשמיעה יש נפח קטן יותר באזורי שמע ראשיים בקליפת המוח, כפי שנצפה בMRI. משערים שזה קשור

לצמצום בגרייה של אזור ע"י אותות שמע (הן פשוט לא נקלטו).

צמצום נפח המוח באופן מוגבר אצל אנשים עם ירידה בשמיעה תלוית גיל בהשוואה לאנשים עם שמיעה תקינה נמצא

גם בכל המוח. נראה שיש השפעה משמעותית לצמצום הנפח בפרט באונה הצידית הימנית, שבה ממוקמים אזורים

חשובים לעיבוד שפה ומידע שמיעתי. אזורים אלו ידועים כחשובים לא רק לעיבוד שפה מדוברת, אלא גם לסוגי זיכרון

מסוימים ולאינטגרציה סנסורית. ייתכן שאובדן נפח באזורים האחראיים לעיבוד מידע שמיעתי אף משליך על תפקודים

קוגניטיביים נוספים, התלויים באותם האזורים אלו, ובכך מגדיל את הסיכון של האדם לחלות בדמנציה.

מחלות כלי דם: מחלות של כלי הדם הדקיקים עלולה להביא לפגיעה של מחסור בדם ופגיעה למבני הפנים באוזן

ולהשפיע בדיוק כפי שמחסור בדם, חמצן, גלוקוז וחומרים חיוניים אחרים משפיעים על המוח. כלומר, כפי שמחסור

בחומרים חיוניים ודם עלולים להביא לאירועים מוחיים בסדרי גודל שונים (ממיקרוסקופיים עד לגדולים), כך גם

השינויים בכלי הדם בראש עלולים להביא לאורך זמן לשינויים באספקת דם למבנים העדינים באוזן ועל רקע זה נזק

למבנים אלו.

מה כדאי לעשות?

1. מומלץ להיבדק כאשר חווים התחלה של שינוי בירידה בשמיעה: אם

הסובבים אותך אומרים לך שיש לך בעיה בשמיעה – לך להיבדק

2. שימוש קבוע ועקבי במכשירי שמיעה מותאמים אישית זו הדרך הטובה ביותר

להשפיע לטובה על ירידה בשמיעה תלוית גיל ועל יכולת קוגניטיבית המושפעת

מכך. השתמשו במכשירי שמיעה שלכם!

מקורות:

Lin, F. R. & Albert, M. (2014). Hearing Loss and Dementia – Who’s Listening?. Aging

Mental Health, 18(6): 671–673.

Chern, A. & Golub, J. S. (2019). Age-related hearing loss and dementia. Alzheimer

Disease and Associated Disorders, 33(3): 285–290.